רטובים בקיא של עצמנו
נמרחים על הרצפה המגואלת בדם
מבינים מי היה נגדנו
ומה גורלו של העולם
כשאין יותר שנאה
והאהבה תופסת מקום
נזכרים בתחילת הרעה
ואיפה אנחנו היום
זה התחיל כשלאף אחד לא היה כח
להתעמת עם הגורל
לא לזה עם המח
ולא לאדם המושפל
העולם הותקף בנגיף אכזרי
שאיים להרוס ולכבוש
אז הקמנו נגדו צוות מזערי
ויצאנו אנחנו בראש
נלחמנו נגדו בכל מה שאפשר
אך הוא היה יותר חזק
אז הצטפנו אליו והוא נשבר
וכך הוא גם נמחק
ועכשיו ניגש לעניין החשוב
אנחנו הבאנו לכם את האהבה
שימרו עליה – כי אותנו לא תראו שוב
ותזהרו מהנגיף הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה