יום רביעי, 25 במרץ 1998

לבן על לבן

אור לבן מכה בגופו השחום
בחוץ ערפל לילי מתיר את האסור
גלי חום מהמפזר מזיזות את שערותיו
אהבתו מהוססת , משולהבת בסקרנות
הוא מרים את חולצתו ומלטף את חזהו
עיניו בורקות, מביטות ישירות אל עיניו שלו
הוא מצומרר ועורו מתקד בכל נגיעה
הוא יודע אך לא יכול לשלוט בזה
אחיזת ידיו השרירית מרתיעה מעט
והעדינות המלווה איתן ובנשיקותיו הלחות
הוא יכול להרגיש את האהבה שכל כך חיפש
את החום שהיה חסר לו, הרגש שנפרץ אליו
מכל נגיעה , מכל אחיזה, בפשטות המסובכת
שאופפת את האיברים האינטימיים ביותר שלו
אותה שלמות מצויירת, רגשית ,מינית, כוחנית
מציפה בואושר בתולי , חדש ומוזר
הוא מסתובב והאור מכה בפניו
הוא מסונוור , זועק בצעקת נצחון
ונושר מותש על השטיח
מאפשר למפזר להעיף את שערות ראשו.

טנגו

מכיוון שאת כל כך יפה
ואני כל כך בחיפה
כשאווירה דחוסה וצפופה
את השקט והרוגע מחליפה
רציתי שלא תהיי עייפה
אז שלחתי לך צפצפה
ופרח בעטיפה
כדי לציין תקופה
שאת לי שותפה
לחיים ולאהבה מטריפה .

מכיוון שמצב בשוק ירוד
אני זקוקה לחבר צמוד
ולא לקשר רדוד
והאמת שאתה נראה לי די טרוד
ובלימודים לכוד
אבל בכל זאת אתה מאוד חמוד
וכדי שהמצב לא יהיה גלמוד
החודש לא אצא לצוד
ואמצא לנו קצת זמן לחוד

יום חמישי, 19 במרץ 1998

טירון במשחק

נפלתי בתכסיס הכי עתיק
עיוור מאוהב
ראיתי אלפי סרטי אזהרה
ובכל זאת אהבתי בלי לבקש בחזרה
והיא הייתה יפה מתמיד כשעמדה צמוד לבר
הפעם אזרתי אומץוהתקרבתי ממש לייד
שנינו בשנות העשרים המאוחרות
מה כבר יכול להיות מסוכן
ואז היא נתנה לי את היד
כבר אז הרגשתי מוזר, אבל....
זה לא קורה תמיד, אז חבל
והכימיה הייתה אדירה, אולי לא מובנת
חיינו את הרגע בטירוף
צמודים גוף אל גוף
בטירוף
אז איך נפלתי מהסוס
איך אהבתי ללא הכרה
הופ היא מכרה אותי ללא היסוס
ואז פרצה המשטרה
לא ידעתי על המזוודה השחורה ולו דבר
אבל זה חסר משמעות בארץ נכר
ועכשיו אני מאחורי סורגי הברזל
איך נפלתי לעזאזל.

יום רביעי, 18 במרץ 1998

אהבת חתולים

אהבה של חתולים
רעל עכברים חוקי – מהול – טבול
שליפת ציפרניים אכזרית
שפמים מתוחים – נוצצים  - מבריקים
כחכוח היציאה לקרב, להגנה על בעלות
אהבה שורטת , מלאה חשדות
גינוני חיזור , סיבובים מסובבים
חתולים מסוחררים , לא מעזים להתקרב
האהבה במרכז, נוטפת, מתגרה , מחייכת
הם מסתירים בושה בהילוך מתון ותוקפני
סוגרים את המרחק , במבטים צרים – שבורים
אל האהבה הנצית, אולי הרגעית , היפה
אחד לא יספיק, אחד יוותר ואחד יישבר וידחיק
ורק אחד, אחרון וחביב או הראשון באביב
ימצא את דרכו לאהבה הרעה, הכואבת
פרוות לחות מתחכחותאחת בשנייה במשחק
אהבת חתולים – אהבת רחוב.

יום שני, 16 במרץ 1998

...כי תמלוך

מנהלת גדולה עם משרד ואוטו
בעלת שררה , אשת חזון ומוטו
יש לה שיער מסודר ושמלה
וכל מה שחסר לה זאת מילה
את הבטחותיה לכל איש ואיש
קיימה האישה בקושי בשליש
בדרכה לפסגה
היא רמסה והרגה
את כל מי שעמד כנטל או מטרד
ובעצם את כל יושבי המשרד
ואז ביום אחד בהיר
היא מצאה לה כפילה במימד זעיר
שתנהל את המזכירות השכנה
לתקופת נסיון של 25 שנה
אך שתיהן קורצו מאותה תרכובת חמוצה
תרכובת שאף חברה בה לא רוצה
כאשר כל רצונן הוא לשלוט בכח
מבלי להפעיל ולו לרגע את המח.

יום ראשון, 1 במרץ 1998

התסיסות

התסיסות בקרבת במקומות השוממים
הסרחון האביך בסבכי הקשרים
אפלולית ומחנק מכל עבר וצד
חוסר החיים והפעילות היזומה
השגרה היומיומית הנסבלת מעצם קיומה
החלפת תכריכים זולים באחרים
נטילת משא כבד לתקופת חיים
הפוטנציאל הלא מיושם לשמש כחוויה
הכאב העצום ממכה לא צפויה

ואז לעתים רחוקות כשהעונה מתירה
הוא מוצא לעצמו בית לתקופה קצרה
מן בקתת נופש , כנקודת אור חטופה
חמימה ולחה ומתאימה לו כמו כפפה
כשהוא בתוכה הוא אינו חשוף לאור
וכשהוא יוצא הוא מייד רוצה לחזור

ובתקופות אחרות כשהמדבר חוגג
כשאין אף לא טיפה אחת אפילו בשוגג
כשכל זרימה קיימת היא חומצתית
מתחילה לחזור התסיסות האמיתית .