יום ראשון, 29 באוקטובר 1995

אמת

כף ידך בעורפי
אינה בראש מעייני
יחסך האמיתי
מבטך הישר בעיני
אני צריך את החום שאת מספקת
פיתוי שעומד במבחן המציאות
לכן אני חייב היום
יותר מהפעמים בעבר
יותר מתמיד
אז הייתי נזכר
שמיים אינסופיים הפכו לעצם פשוט
נתת חזיון רוחני לפריט גשמי נחות
חזיה שממך נושרת
כפתורים פרומים במכנס
שלכת מהעץ מתפטרת
תורן שמתיר מפרש
שלגים לבנים הופכים אט אט לנחל
עירומה למולי נטולת כל פחד.

יום שני, 23 באוקטובר 1995

לחיות חיים חדשים


אחרי אובדן שפיות
נפתח לו דף חדש
נקי מחטאים, בריא ומחוטא
פותח זוג עיניים והיומיום בפתח
שגרה טבעית לכלל
אצלי חיוך ברתע

אורות רמזור נראים כל כך חיים
ומכוניות כפלאי טבע זזים
והנשים אוהו... הנשים
לחיות חיים חדשים

עכשיו מותר לי כמעט הכל
 ואני מפחד שלא אפול
נזהר בהתחלה
ושוקל כמעט כל מילה

נהדר לחזור
פשוט להנות מהאור
אוויר חופשי בכמויות
להטמע בין הבריות

להגשים חלום ישן מתקופה אבודה
או סתם למצוא עבודה
להשאיר את העבר מאחור
ולהמשיך להנות מהאור.

יום שישי, 20 באוקטובר 1995

זה סוג אחר של לחכות

 
זה סוג אחר של לחכות
פתאום חופש נראה כחלק דמיוני בחיי
סורגים על מנעולים מחליפים דלתות
רק ציפור שאילפתי נמצאת בכלוב מעלי
היא בטח רוצה לעוף לשמיים
אני מצטער ובוכה בשבילה
בשבילי אני כבר לא בוכה שנתיים
אך מדי שעה פולט קללה

זו מנטליות אחרת
החיים אחרי סוגר
רצינות מאופקת שעל כל רגש גוברת
השרדות בעולם ללא מותר
קורים של עכביש הם הנוף הקיים
במלחמת קיום בתוך תא בודד
העכביש – עוד חבר בעולם
מלבדו ישנם שני רוצחים ושודד
משחק של פחדים ואומץ מלאכותי
אף אחד לא אשם על הבחירה לחיות
שנים על גבי שנים מחכה לחירותי
זה סוג אחר של לחכות.

יום שלישי, 10 באוקטובר 1995

השיר שכתבתי היה אמיתי

השיר שכתבתי לך היה אמיתי
מילים שבאו מהרגש
אמנם לא היו בו שלגים נמסים
או נחלים הזורמים לאור השמש
דמיינתי איך זה לבלות איתך
סוף שבוע במקום מבודד
את כל חלומותי ריכזתי
ולא היית חסרה באחד

אז כתבתי לך שיר – וצחקת כשקראת אך
השיר הוא היה אמיתי
רציתי להיות כל כך שלך – ורציתי שתהיי איתי
היישר מליבי, עליות,  חדרים
יצאו חרוזים אל הדף הלבן
מתוך עורקים עבים וצרים
הפכו הצלילים לשיר מעודן

איזה עולם קטן
נפגשנו שוב במקרה – אמרת תעלה לקפה
זו הייתה כבר פעם שניה
אז כתבתי לך שיר באמת די יפה – לזכר אותה חוויה
רק מתחנן אלייך שתביני אותי
השיר שכתבתי היה אמיתי.

יום שלישי, 3 באוקטובר 1995

שווה ציון

 
כל אחת עומדת במבחן
עוד לפני שפצתה את פיה
גברים מחלקים ציונים באמדן
לאף אחד זה לא מפריע

כל אחת נבחנת, כל נקבה בעולם
מבקרים את הפניםן והשיער
השדיים והגוף
העכוז והשאר

רמת שעירות
ומשקל מינימלי
יופי טבעי
מול איפור אוניברסלי

זה איך שהיא זזה
וצורת ההליכה
בפאסון או בפוזה
עקומה או חתיכה

אף סולד וגוון העיניים
גובה ורוחב וריח אינטגרלי
מצח סנטר ומצב השיניים
מגבשים ביחד את המראה בגלובלי.