יום שלישי, 23 באוגוסט 1994

מקצה לקצה


בשבילך אני מוכן להשתנות מקצה לקצה

להיות אפילו משהו שאני לא רוצה

לחדול להיות שמנמן

לגלח את הזקן

להיות ג'ינג'י אם את מבקשת

לצבוע שערי בכל צבעי הקשת

אני מוכן ללכת עם שביל בצד

ולשים עגיל בשד

להיות חזק, לפתח שרירים

או למלא את אזניי בחורים

לגבוה או לנמוך לפי הזמנה

או להיות יפה כמו בתמונה

להיות מטורף על כל הראש

או להיות חמוד כמו פשוש

אני מוכן לעשות בשבילך הכל

להתבגר בקלות או להפסיק לגדול

לרקוד , לשיר או להיות תמהוני

אבל אני תמיד מעדיך להיות אני.

יומיים לפני


איך הם שחררו אותך
יומיים לפני
יומיים לפניך
רסיס עופרת בין עינייך
החיים עברו
החיים מאחוריך

ואתה נתת, חמש שנים נלחמת
חמש שנים נתת

והם יורים לך בפנים
פעם אתה מת
ושוב אתה מת
הם לא עוזבים הם שקרנים
מאחוריך העתיד
מאחוריך לתמיד

ואתה נתת, חמש שנים נלחמת
חמש שנים נתת

יום שישי, 19 באוגוסט 1994

מונולוג


לפעמים אני אומר לעצמי – עזי –

תפסיק לחשוב יותר מדי על הכל

כי בסך הכל החיים שלך הם משחק כדורגל ענק

נכון, אמנם הוא כמעט הסתיים אבל בדקה התשעים סחטת הארכה

ואתה משקיע את כל הדם בחלק הזה

אתה רץ כל הזמן, מתקיף את היריב כשאתה נאלץ

מגן על עצמך בשעת הצורך ומנסה לשתף פעולה עם השחקנים שלך

בינתיים אתה עושה את העבודה כמו שצריך

יש לך מסירות יפות, אפילו כמה מדוייקות

כמה הצלות מהקו ובעיטות קשת מרהיבות

וכמובן שתיים שלוש החמצות שעד היום אתה חושב עליהן

אבל עוד לא שמת גול !

עזי מתי תשים כבר גול, תבקיע את השער פעם אחת

מתי אתה חושב לעשות את זה ?

טוב, אתה יודכ מה, תמשיך לחדוב

זה יותר קל.

יום שבת, 13 באוגוסט 1994

קחי חופש מעצמך

לקחו לך את החופש
הביאו לך דיסקית
את כל זכרונותיך
הכנַסְת לתוך לשקית

השבת לא מגיעה
את מחכה לבילויים
מחפשת את עצמך
מחפשת ת'חיים

אז קחי חופש אחד מעצמך  X 4

כך עברה כמעט שנה
רוב הרע מאחורייך
האזרחות כבר בפינה
את עם עצמך ובלעדייך

החבר נמצא רחוק
הוא ישאר שם בינתיים
החברות קצת נמאסו
את מצבגרת כל יומיים

אז קחי חופש אחד מעצמך  X 4

אז קחי אחד או שלושה
תצאי לבד לטיול
בלי עצמך בחורשה
אני אשב שם ממול

מתחת עץ השקד
מכוסה עלי שלכת
כשתגיעי אעמוד
ןלעתיד נוכל ללכת

אז קחי חופש אחד מעצמך  X 4

יום רביעי, 10 באוגוסט 1994

כזה בערך

לא, לא בא לי סטייק, אני לא כל כך אוהב סטייקים, גם לא קבבים או שישליק, אני שונא בשר, גם עוף אני לא אוכל, לא מבושל ולא בגרילף לא אוכל עוף בכלל, אפילו לא דגים, זה פשוט מזעזע לאכול חיות, אני צמחוני כזה, לא אוכל שום חיה כלשהי, אני גם לא צמחוני רגיל, יותר מן טבעוני כזה, לא אוכל דברים שקשורים לחיות, כמו חלב או ביצים וכל מיני כאלה, גם ממה שצומח אני לא אוכל, כלומר גם מדברים שעשויים מהצומח אני לא נוגע, לא יין או בירה, ובכלל אני מעדיף לא לאכול, אולי לשתות, אבל כאמור לא בירה או קולה או סודה, לא שותה מוגזים, גם לא מיץ תפוזים, או ענבים או תותים, לרוב אני מעדיף מים, מינרליים כמובן, אבל לא כל מים מינרלים אלא את המים המינרלים המזוקקים ממעיינות ספציפיים. למרות שבזמן האחרון ירדתי גם מזה, לא שותה גם מים , רק אוויר, ברור שלא אוויר רגיל , אני נושם אוויר חמצני מזוקק המיובא לארץ בבקבוקים היישר מיפן, נכון , לא כל יפן, רק מחוזים קטנים הנמצאים בסמוך למפלי מים אדירים והאמת שגם מזה נמאס לי, הרי כמה אוויר יכול אדם לנשום, אז כרגע אני חי לי, טוב לא כל כך חי, חי כזה חצי מת, טוב לא כל כך מת אבל בערך כזה חי מת, משהו כזה באמצע, נו טוב לא בדיוק באמצע, אבל כזה אתם יודעים, בערך.

יום שישי, 5 באוגוסט 1994

שלושה בים אחד

משוחררים בים
טעם של פרידה
שלושתינו ככה סתם
הישג או אבידה

את גילי היא עזבה
ממש בעת משבר
הייתה קצת אכזבה
הים כבר לא סוער

השני היה אלון
בלי טיפה של רחמים
תזכה לאות קלון
ירקה לו בפנים

אצלי זה מסובך
הים היה גלי
זה לא כל כך הלך
היא לא התאימה לי

שלושתנו ככה סתם
מה יהיה הסוף
נפסיק לשחות בים
נתחיל לחיות בחוף.