יום שישי, 12 בינואר 1996

לפני הכמעט

את שוב בחיי
מעלטה ממושכת
האמת היא שרציתי לחזור
לא לאפשר לך ללכת

את ניתקת ודחית
ולרגע לא בכית
לעזאזל, היינו החברים הכי קרובים שיש
את את יכולה להיות אדישה
מעדתי וקמתי ועכשיו אני חושש
ורציתי לדעת איך את מרגישה

זה לא עוזר , את פוחדת
כמעט לתמיד אמרתי שלום
עכשיו אני רואה, את רועדת
מזל שדיברנו היום

רציתי להשאיר לך ממני מזכרת
אחרי שנעלבתי לא פעם אחת
רק בזכותי התעקשת – " אני נשארת"
ונשארת ממש לפני הכמעט.