ערב לא בא

ערב מגיח אחרי שקיעה מאוחרת

את שרועה על מיטה בחדר שלך

תמונות על הקיר

ציורים בחלום

עוד ערב וערב

עוד יום ועוד יום

אותו ערב מגיח גם בצד שלי

אני שרוע עירום על מיטה בחדרי

תמונה על הקיר

שיר וחלום

עוד ערב וערב

עוד יום ועוד יום

וערב אחר לא מגיח בכלל

את שרועה עלי בחדר דמיוני

הקירות משקרים שקרים לבנים

ציורים ושירים ואפילו שלום

והערב לא בא

ואפילו לא יום .

ציפור שקופה

על גבי ציפור שקופה אני לך מעביר

את כל המחשבות שקיימות בתוך תוכי

ואם תהיי באיזור

תוכלי לזהות את הציפור

ולקחת מחשבה

ואם תרצי גם אהבה

אהבה שקופה מרחפת בחלל

רעבה לתגובה

צמאה לידיעה שעוד תוכל להועיל

שתוכל להוביל... ואם תרצי -  אותך

אל תוך תוכי , בשביל האור

על גבי ציפור – שקופה – יפה

שטועה במעופה , שתוהה בקיומה

שהרי אינה יכולה לראות את עצמה

ללא אותו זוהר , ללא אותה אהבה

לכן אם תפגשי ציפור זוהרת

תדעי שזו ולא אחרת – לך מיועדת

ובשבילך נבראה.

געגוע

אולי כבר כתבתי את המילים האלו בעבר

וכבר הרגשתי איך הן בוערות מתשוקה

ידעתי שכשהן יוצאות אל הנייר

אני עצוב או משועמם

ואף לעיתים מוצף רגשות שנקרא להן "אהבה"

ולמרות העבר והציפיה הארוכה

החיפוש הסתמי מחבר הכיוון אחר משהו שאיננו

ההתלבטות, הבושה, ההתפשרות, ההכחשה

והחזרה העגומה למיטה הריקה.

עכשיו זה אצלי בין הידיים

ואין לזה שמות

פשוט , כרונולוגי, מכוּוָן בלי מצפן

לא שיא כבוש או פסגה נכספת

אבל משהו טוב ועוד יותר חשוב

הוא שלי !

עכשיו המילים שנשפכות בדיו כחול

אינן חזקות כבעבר

לא שופעות תשוקה או מיניות חודרת

ואף אינן נובעות הפעם מהתרחשותו של אירוע

הפעם לראשונה,  אני חושב, בחיי

אני מנסה לתאר

געגוע.