יום חמישי, 23 בספטמבר 1999

פרפרים

סוף סוף פרפרים
פרפרים עפים
זזים
מנסים לפרוץ
פרפרים אדומים וצהובים
וכמה ירוקים
הירוקים עפים גבוה יותר
הם כואבים

סוף סוף פרפרים
גדולים, עצומים
חדשים
משיקים כנפיים
יוצרים רוח וסערה
מזג ואווירה
פרפרי נצח אבודים שחזרו
כמו תמיד היו

פרפרים...שישארו
שלא יעזבוני לבד
אשמור עליהם שישנו
רק שלא יעופו...
איתך.


יום שני, 23 באוגוסט 1999

קדימה

את יושבת בתוך המכונית
עוצרת באמצע הכביש באמצע הדרך
ולא הצלחת לבחור לאן להגיע
במקום אחד יש זיקוקים ברגעים אלו ממש
ויש זיקוקים במקום אחר שהוא לא כל כך חדש
ובל הרעש וכל השקט הזה מסביב
כואב לך הראש ואת רוצה שיפסיק
אז את מבטיחה לכל הכיווכים
ובוכה מבלי להתכוון בשקט בשקט
בלי צלילים , בלי דמעות, בלי מילים
מתניעה ונוסעת כדי להגיע, כולי הבייתה
אולי לכיוון השני או לראשון,  וימינה ושמאלה
רק לא רוורס לא לחזור להתחלה
וישר קדימה
ו...שביל ללא מוצא..

יום רביעי, 11 באוגוסט 1999

הפתחי אלי ( * לא גמור )

רוצה לחדור אל תוך ראשך
כי אל גופך אחר חדר
רוצה לחוש את כאבך
כי את נפשך אחר שבר

פ.
הפתחי אלי
קבלי את נפשי
הפתחי אלי
ביום שישי

את חוזרת בלילה
שתויה קמעה
הדלת סגורה
את מחפשת מפתח

הוא אורב בכניסה
מאחורי הפינה
את לא רואה
והוא קודח

תופס את ידך
מעיף לרצפה
כואב לל בגב
והלב צורח

הוא קורע בגדים
ותולש תחתונים
פותח רוכסן
המנוול גונח

פ.
הפתחי אלי
קבלי את נפשי
הפתחי אלי
ביום שישי

על בטנך את שרועה...
*

יום שישי, 23 ביולי 1999

היא והוא

והיא לא יודעת מה עובר בראשו
ואיך יגיד לה
ואיך יגיש לה את שבידו
והיא, ודאי אין לה שום חפץ בו
ואולי כן
אבל איך ידע
אם לא יגיד לה
אבל מה יגיד לה
סערת טורנדו גאתה בתוכו
עלתה מן הסרעפת והעיפה הכל החוצה
כל אגל זיעה
כל זיק מבט
הופכת את כל המילים שרצה לומר
טורפת את התוכנית שרקם
וכבר התמלא בבושה
והסתובב
אך ברגע שראה אותה
התעשת
דיבר אל ליבה מתוך מבטו
אמר לה את כל מה שרצה לומר
כל מה שחשב שמותר, לפחות לעכשיו
הכל הכל הקרין אל אישוניה
בחודרניות שלא ידעה
והיא הסמיקה
והנה גם מבלי לומר מילה
הוא הרגיש שהם לרגע יחד
בנקודה אחת , מוקפים הילה
היא והוא היו אחד.

ספקטרום

לא יכול להסביר יותר משיר
אולי זה נשמע מוזר
ברגע שקשר עין נוצר
הרקע מאחורייך נבלע
אני שומע כינורות של טלנובלה דביקה
אין משמעות לזמן ולמקום
עפיפונים ופרפרים
וצבעים מעופפים
אני יותר קל מהאוויר
ובלי להרגיש
את הופכת למלכה
ולרגע אחד את ממש לא זמנית
והנה את מחייכת
ואני נמס

אבל אני גבר קשוח
ואני לא מראה
שלו היית מחייכת לעוד שנייה
ואולי בטעות מחדירה בי מבט
הייתי נקלע לקרנייך הסגוליות
והופך להיות אולטרה שלך.


יום רביעי, 23 ביוני 1999

בערך הכל

אני חושב שאני אוהב בך
בערך את הכל
את החיוכים
הצעקות
הצפצופים
הטלפונים והשיחות הארוכות
אלפי הנעליים ואלה הגבוהות
את השינה למרחקים ארוכים
וההבעות המצחיקות
הביטויים והמילים שלא ידעתי להכיר
את השירים שאת אוהבת לשיר
את הצמחוניות
את השיחות אל תוך הלילה הקריר
המבטים הרגועים
הצחוק
ואת הדמעות שהסתרת
את הרגש הגלוי
את האנגלית והעברית
ואת השתיקות שבאמצע
את קטעי המבוכה
ואת זה הרגע
וגם את זה שאחריו
 
ורק דבר אחד בך לא אוהב
שאינך איתי עדיין
שאנחנו לא יחד
כבר
עכשיו.

יום שלישי, 22 ביוני 1999

פקק בחלומות

זה כבר כמה לילות
יש לי פקק בחלומות
עומדים אצלי בתור ארוך
מחכים להיכנס ולו לכמה שניות
אל תוך המסך מאחורי הדמיון
אבל את מסרבת לעזוב
מסתובבת בחדרי בעירום
מתעקשת לא לחשוב
ומשתלטת על החלום
ולמרות הלחץ הנוראי
ושלל התפוצצויות בחלל מוחי
את בשלך
מנשקת ומעמידה התנאים
מפנקת ומשחקת משחקים
אף חלום לא ייכנס בלי רשות
 את צוחקת ברשעות
ואוספת לחיקך מלאי תאים אפורים
אוטמת כניסות ונועלת שערים
ואת נראית אלוהית
ומרגישה כל כך טוב
עד שאני מתעורר מחובק עם הכרית
רטוב.

יום ראשון, 20 ביוני 1999

אפילו ששמים חוקים

איתך
אפילו ששמים חוקים
עוברים אותם ביודעין
בחיוך ברתע
ואולי בהיסוסים
אבל ברגש לא שולטים
הוא מעיף פרפרים
מוליד חיוכים
מפזר פירורים של תקוות
ולאור היום -    נשיקה   -
ושוב מבטים
הרהורים שחובטים
שעפים לשחקים
שחולמים וחולמים
אם נופלים אז קמים
ובלילה  -  תפילה   -
ששבילים ודרכים
שכוכבים והרים מתנשאים
לנצח יודעים
להחזיר את הפרפרים הטועים
להשיב חלומות לנמים
להיות לרגע אמיתיים
ולראות פנים מול פנים
בעת זריחה
 -   אהבה   -

יום רביעי, 16 ביוני 1999

בחלום

ופתאום התעוררתי מהחלום
וראיתי אותך כמו לפני שניה
יושבת ליידי מתפקעת מצחוק
כותונת  דקיקה , ובלחי השמאלית גומה
ורק לפני רגע התעלסנו בטירוף ועינייך היו רציניות
והבטת בי  - וידענו
אבל זה היה מבט אמיתי
והנה את כאן איתי
צוחקת ..
אני אוהב להצחיק
בייחוד אותך
בייחוד בכותונת  דקיקה
כדי לראות את הגומה
ואת לא מסתירה דבר
במיוחד לא ממני
במיוחד אחרי שהתעלסנו
ואת נשכבת עלי רצינית
ואני התמסרתי או .. התעוררתי
ואת עוד צוחקת
והלוואי ויכולתי להפוך את הרגע הזה לחלום
ואת האשליה למציאות  היום
את נרגעת כבר ומביטה אלי בציפייה
מה היה לך ?  שואלת
מה היה ?
חלמתי אולי  חלום
אולי הזיה.

יום שישי, 23 באפריל 1999

התחבולה

 OK היא לא יצאה ידי חובה
ואפילו קצת התלהבה
אז איפה ה catch  ?
היא לא טיפשה ולא מעשנת
לא בתולה קשישה ונרגנת
אז איפה זה יצוץ?
זה לא יכול להיות מקרה רגיל
של גבר מתאהב בבחורה
והכל הולך כשורה
יותר מדי כשורה, איפה הנפילה ?
היא פנויה, יפיפיה ובמקרה ספרדיה
רוקדת, צוחקת ושומרת על גזרה
בערך כל מה שרציתי בבחורה
אז מה לא בסדר אני מנסה לחזות
איפה התקלה ומתי היא תתגלה
מתי הפאדיחה תחשף ותעלה
היא הרי לא משחקת משחקים היא די ישירה
היא לגמרי לא מחוסרת ברירה
יש לה תור ממתינים למגעים אישיים

יום שלישי, 23 בפברואר 1999

יריחו


לוקח שש זקנות להמר במערב
בלילה כמעט ולא ראיתי כוכב
עוד אימון והופעה
כביש שחור
בלי התראה
נזרק אלינו בקבוק תבערה

ובכלל הלילה היינו צריכים לשכב
לחמם את הגוף
להתכרבל בשמיכה
ואת כל כך חיכית
לנשיקה

יום שני, 18 בינואר 1999

סביב שלושה דברים

סביב שלושה דברים גשמיים עוברים חייו של גבר
תאמינו לי אני מדבר מתוך ניסיון
עבודה טובה , דירה חביבה וכמובן אישה מצויה
אישה רצויה כמוה כפייות וגמדי  לילה , קיימים רק באגדות
תאמינו לי אני מדבר מניסיון ...

היא הייתה בת עשרים ושמונה , שנתיים מעלי
חסרת ניסיון וביטחון עצמי ובכל זאת התאהבנו מעל הראש
שכרנו דירה חסרת בטון בדרום העיר
שחיה בלי הפסקה ,  בלי לקנות עיתון  ובלי לשמוע חדשות
אני לא ציירתי אף דוגמנית עירומה כשהיא לא הייתה בבית
והיא לא שרה עד מאוחר בפאבים של תיירים שיכורים ועשירים
חסרי שרירים וכבוד עצמי
ורוב העבודה שעשינו הייתה אחד על השני -בכל המובנים
תאמינו לי  אני מדבר מתוך ניסיון

האישה המצויה שלי  כמו הדירה  מאוד דומים לעבודה שלי
כולם זמניים , דמיוניים  חסרי אמת  וכולם קיימים מקורח ההמשכיות
דומינו חסר רגשות שמונחה ע"י שיר פרוזאי של מישהו לא מוכר
שכנראה חושב שהוא מכיר את העולם קצת יותר טוב ממני
אולי הוא אפילו המציא את כל זה
אולי הוא בכלל הומו .
אני אומר לכם אני מדבר מתוך ניסיון

אחרי חצי שנה של זיונים עם דוגמנית עירום וריחות של תיירים
משחק שקרים מתוחכם שגבל בסטיות לכל הכיוונים בכל השפות
עזבתי את החדר וחצי ואספתי חיילת בטרמפ מהקריה  אל חוף הים
ומשם אל חוף מבטחים ולשנה ותשע של חברות אמת עד השחרור
אמת מתוך ניסיון

עד השחרור שלה ועד השתחררותי מכבלי המחויבות
עד שתבין שלא באמת חיכיתי לה עד סוף שבוע בגעגועי נצח
עד שימאס לי להגיע מחיפה למרכז בשביל זיון של יום שישי
לשמוע על המפקד ההוא והקורס הזה ועל המסע האחרון
עד שאני אצבור מספיק ניסיון כדי לספר לכם
ולכל מי שחושב שמה שכתוב פה באמת אומר משהו
או באמת קרה בעבר למישהו חשוב
או קרה בכלל מאיזו שהיא סיבה אפילו שתהיה חסרת הגיון
עד שתאמינו לי  שאני מדבר מתוך ניסיון .