יום רביעי, 30 בנובמבר 1994

מצדיע לשונים

אני מצדיע לשונים

מצדיע לשונים

מצדיע למדי אהבתם הנכונה

אני מצדיע לשונים כי הם היו הראשונים

אני מצדיע לשונים

מצדיע לשונים
מצדיע בפעם האחרונה

יום רביעי, 23 בנובמבר 1994

באמצע שהיינו

 
קפצת לי על הגב באמצע שהיינו

שדייך הרכים, אשמים לששתינו

הייתי שלך, יציר דמיונך הרגיש

אך בכל זאת עישנת, כדי לנסות להמחיש

נתתי לך למשוך הכל חוט אפשרי

את חששת , חשבת שאני שקוף או קריא

העובדות הקיימות נמצאו שם למענך

למדת למצוא את הטוב בעצמך

 אותי את בחרת במבוכה הנתונוה

הרגשתי תוך שנייות ביישותך השנייה

נרטבנו במדרגות שהיו לתפאורה

מה מוזר האופן בו כל זה קרה

חייכת ונעלמת בניתוק שפתיים

ואני דמיונך, התפוגג אחרייך

יום שלישי, 15 בנובמבר 1994

וידוי

  
לא דיברתי כלום
סיוט כחלום
שחור על רקע אדום
העלמתי מילים
החבאתי צלילים
טלפונים אילמים

ואתה איננו, אתה חי בתוכי, אתה חי מעלי  ,
ואתה חי בתוכי ,  ואתה איננו ,  חי.....

יום שישי, 11 בנובמבר 1994

שירים של שפיות

 
אני עושה שירים
ולא עושה אהבה
שירים נראים יפה
אך אין בהם תקווה

מילים מסובכות
מובן בלי משמעות
סיבוך נראה פשוט
חיים צריכים מהות

משפט מורכב לאט
מושך אליו חבר
הלואי יכולתי גם
משירים להשתכר

חושב על היחידה
אולי גם היא עלי
 מתי כבר נפגש
גורל תבוא אלי

מלחמת מחשבה
בדידות ועוד מלה
שירים בלי אהבה
נכנע למנגינה

עוד לא התחיל היום
ולא עשיתי כלום
שוב מתעורר לבד
ורחוק לו מסיום

קלילות בנעימה
מילים עם בד מתוק
בעור התוף נוגעות
ובלי הסבר בא צחוק

גובר ואט דואך
נשקפת בבואה
בוכה ומתהפף
אולי זו המראה

זה האיש השני
עם הגב אלי יושב
הוא עצוב ונבוך
הוא רוצהלהתאהב

דמעות וצלילים
מערבב כך בפיוט
עם שירים לא שלו
הוא שומר על השפיות.