יום שני, 26 באפריל 2004

רק מעייף מעט


אבא אין לך מה לדאוג
זה לא כואב למות
זה רק מעייף לרגע
אבל זה לא כואב
אני בסדר
אני סוף סוף נח
שוכב על הגב
עם מבט זמני בעיניים
לפני שיתחיל שוב
לפני שיקראו לי
עכשיו יש שקט כזה
שאין לו הסבר
חלק מאיתנו נחים
וחלק עדיין שם

אמרתי לך שאין מה לדאוג
יש לי את החברים הכי טובים שיש
אי אפשר עלינו, אבא
אנחנו אריות
אנחנו צוחקים ביחד
שומרים ביחד
ומסתערים ביחד
ואז כשהכל נגמר
נחים ביחד
כמו עכשיו
איזה שקט נעים
מנוחה
וזה לא כואב
רק מעייף מעט.