יום שלישי, 30 במאי 1995

התכונות הנכונות

כמו דבר טוב שעומד להסתיים
מלקק את הלק האחרון ויוצא
אל הצבא , אל החיים ף אל החברה האנושית
זה חסר כל משמעות
מבחינתי האישית

נושם בשלוקים קטנים
מחכה לגאולה
זז כמעט
זה לא מביא אף אחד בשאלה

אם כן או לא זה לא מה שמשנה
תשובה עדיין אין ומתחיל להתקרר
עוד בית עוד רחוב עוד זוג שמתחתן
התכונות הנכונות – חבל
חסר לכן מהן

גאווה
נחלת אלמים
בבואה של עצמאות
תעזבו את החיים
העיקר זה הבריאות

יום שישי, 26 במאי 1995

שירת הלביא

 
הוא מנגן על גיטרה
ושוטף את כולנו
ואנחנו נשארים ושרים

הוא מוקף הילה זוהרת
כמו מלהט בידו הקסם
ואנחנו מאושרים ושרים

אצבעותיו הן מחום זהבי

נגינתו כמשי טהור
לחניו מקרינים אור
ואנחנו נשארים ושרים

מיתרים משתוללים
כל פריטה – עוצמת חיוך
ואנחנו מאושרים ושרים

אצבעותיו הן מחום זהבי
האזינו ברבים לשירת הלביא.

יום שלישי, 23 במאי 1995

דשא

בואי איתי אל הגן הציבורי
ונדבר אז כרגיל על החיים
איך גדלנו בפינוק ונהיינו חכמים
על הורים ומערכת יחסים
ששבועות אנו לבד ואיננו מרוצים
בלי חופשות או אהבות או זיונים
נבכה והצחק צחוק חבר כל משמעות
מן התפרצותשגם הדשא לא מבין
והוא דועך ברגיעה , פתאום נרגיש מבויישים
והדשא יעקוץ בהדרגה
נתחכך ונתרחק אפילו שהיה נעים
ורק הדשא אז ידע את הסיבה
הוא נמצא שם כל הזמן
הוא שומע את הכל
 שיתן לנו עצה
שישמיע איזה קול
אך הוא שומע ושותק
את סודו לא מספר
כי הוא יודע אם יפלוט
לא נבוא עוד לבקר.

יום ראשון, 21 במאי 1995

יותר מהר - יותר הפוך

מכוניות הפוכות
בכל מיני צבעים
זכוכיות מנופצות
לחלקיקים זעירים

יותר מהר  - יותר הפוך

חלונות חשמליים
להחזיק בידיות
רמקולים צורמים
אין בלמים בפניות

יותר מהר  - יותר הפוך

היום חיים
שלום להתראות
מייד מתים
יש הרבה מכוניות.

יום שישי, 5 במאי 1995

הבדלה

 
צעד אחד קדימה
ובגלל הנותרים
חוזר טיפה אחורה
לאחות את השברים

ילדות משחקות תופסת
כשתשבץ החיים מתמלא
עוזבות מחפשות את הקסם
רעיון מתפרץ ועולה

מתפרץ ועולה למולנו
והפחד לגעת מונע
העתיד יכתב בידינו
ואני הראשון שיודע

שוב לפני כולם בצעד
למה הם לא מבינים
צריך למתן את הפחד
ולהסיר את הסדינים

בסופו של שום דבר
הכל יהיה זניח
בשבילכם היום מוזר
מחר יהיה שכיח.