לא מסוג הבחורים האלה

אני לא מסוג הבחורים שיסחבו אותך מהבר

יד ביד בחושניות אל החניה האחורית

ישכיב אותך בנונשלנטיות על המכונית

כששדייך מרוחים על מכסה המנוע

שערך משתלט על השמשה הקדמית ועינייך בוערות

יפסק את רגלייך בהפגנת כוח חייתית בלתי נשלטת

ירים את שמתלך גבוה ויתלוש את תחתונייך

בהינף יד חד והחלטתי שישאיר סימנים אדומים בבשרך

אני לא מסוג הבחורים שיזיין אותך בכל מצב

שיתעלם מזעקות הסיפוק שלך

שיגהר בבהמתיות מעל גופך הכנוע

בעוד ציפורנייך חודרות לבשרו בתנועת אחיזה תזזיתית

אני לא מסוג הבחורים שיכניסו אותך לאקסטזה חלומית

שירים אותך לגבהים אטמוספריים חסרי שליטה

שתכמהי ולו רק לעוד אורגזמה אלוהית אחת איתו

שגופך יתמכר אליו מרצונו באופן אובססיבי

אני לא מסוג הבחורים שתחלמי עליהם בלילות

שתפנטזי עליהם עירומים שוכבים על מיטתך

או מפשיטים אותך ללא רחמים במקום ציבורי

בעוד ידיהם השריריות מסתירות את גופך החטוב

אוחזות בך ומניפות אותך גבוה מעל כל יצור חי

שולטות בך ובתשוקותייך האפלות

אני לא מסוג הבחורים שיוריד  אותך מהאולימפוס האגדתי

שאליו הועלית ישר אל גופו החסון והיציב

שיעטוף את מערומייך  וישרה בתוכך ביטחון תמידי

שתרצי שיחדור אל תוך  גופך שוב ושוב

בעוד רגלייך מתחשקות סביב מותניו

וישותך מתעלמת מכוח  המשיכה

פטמותייך הזקורות מתחככות בחזו השזוף והחלק

דמעותייך שוטפות את פנייך ועורך מצטמרר

וכוחך נשלל ממך עד כדי תשישות מוחלטת

בכל פעם שיצא מתוכך ויאיים לא לחזור

אני לא מסוג הבחורים  שייעלמו במסתוריות בסוף המשגל

ישאיר אחריו ערפל של פרטים לא ברורים

שיהיה האיש הסודי שלך שאין לו זהות ממשית

שלא תדעי דבר על עברו ועל עתידו

שימעט לדבר והבעת פניו תאמר הכל 

אני ממש לא מסוג הבחורים האלה.

חורף

קמתי אל בוקר חורפי מאוחר

בשבוע הגרוע של חיי

יש כל כך הרבה דברים שאין לי

שקל יותר לספור את הדברים שהעיזו להישאר

נותרה לי קצת אופטימיות  שגנבתי מחו"ל

לפני כמה שנים , אבל גם היא יד שניה

במצב משומש , ובספק אם תחזיק מעמד עוד זמן רב

הגשם אמור לשטוף את הרוע לפי כל הקלישאות

אותי הוא רק מרטיב

כולם שמחים - וואו  גשם ,   גשם  !!

" גשם  זה טוב....וכו' "

מה כל כך כיף בלהירטב, בלרעוד מקור

בלשתות שוקו חם ומיתולוגי

מתחת לשמיכת פוך מסריחה מגרביים של שלושה ימים

בבוץ שנידבק לבגדים , במכוניות שמשפריצות

מצידי שיבוא וישטוף את המכונית שלי חינם

ישקה כמה עצים ימלא איזה כינרת או שתיים ושיתחפף

החיים שלי יכולים להיות רטובים ובוציים גם בלעדיו

כשאת עוברת בחדר

את מכירה את זה

שפתאום נהיה קר בחזה, מעל הסרעפת

גלי חום קטנים מציפים את הלחיים

הכתפיים מצטמררות לשנייה

והעיניים מתעגלות במבוכה

הגוף כולו מתפסל לרגע

חווה את השינוי הפנימי שמתרחש בו בפתאומיות

את נטיעת היתד הפתאומית של הרגליים בקרקע

ואי יכולתו התקשורתית כהרף עין

כגעש פנימי שמערבל את האיברים  הרכים

מבתוך

ופורש חיוך מגוחך כהסוואה מטופשת

מחוץ

את ערבול החושים הממוקד

איבוד הרקע , והעלמות המתרחש סביב

ריגוש מיוחד ומוזר לאבחון

תופעת היסחפות ללא כושר כיבוש

סיפוק אימפולסיבי בלתי נשלט

מנותב בתיאום לתנועת אישונייך

כקרן תשוקתית בלתי נצפית

כשאת עוברת בחדר

ונראית .

מיכל (קצינת קישור)

כמעט לכל אדם יש סיפור

לספר בריגוש לקצינת הקישור

וסיפור שדורש הסבר ועוד הסבר....

וכל אחד אוהב לדבר לברבר

איך אישתו בתשיעי והחתולה נפטרה

לחוץ בעבודה ובדיוק עוברים דירה

מבחני מועד ב' של סוף תואר

והצו בכלל לא הגיע בדואר

יש בת מצווה לבת ואחי מתחתן

גמר מונדיאל , לשכנה נולד בן

איחרתי את האוטובוס , המטוס הרכבת...

שמו לי גבס  ויש לי צהבת

סבתא בבית חולים ואבא על קביים

יש לי כרטיס לחול כבר מלפני חודשיים

אני עיוור בעין ימין וחרש באוזן שמאל

אני אלרגי לאבק לשמש לרוח וחול

וכך ממשיך כל אחד בתיאור

וזה אחרי שתמצת בקיצור

ולכולם כייף לקבל יחס חביב

ולדעת שבצד השני יש מי שמקשיב

שמנסה לדחות ולקצר ואם אפשר לשפר

בלי בירוקרטיה וצורך לטרטר

ומעניק בטבעיות יחס חם לעין שיעור

בתפקיד הטעון והרווי של קצינת הקישור

בתוך מגדל מתכת אפור

בתוך מגדל מתכת אפור

אני מדמיין את גופך הלוך וחזור

כפסי האופק ההררי הנושקים לעננים

בבואתך בוהקת ומחממת מבפנים

שתי קרני שמש אחרונות מטילות צלליתן

כצללי שדייך המקומרות ביופיין

משחזר את צחוקך השופע והביישני כמעט

כסופות מדומות שמתפרצות בלאט

שתי ערים מוארות הטבועות במרחב

זורחות כעינייך בפנים שאוהב

ושערך הגולש לאורכך עד אגן

כמפל חי זורם אל קרבי מעין

את רוך מגעך וצלילו של קולך

ארגיש עם הדרור שבבוקר חולף

וניצן שניפתח עם שחר לראשונה  בחייו

כטוהר גופך הצחור שאין בו רבב

ואפך וברכייך עכוזך והשאר

יופייך בעייני הוא בלתי יתואר

כמו הנוף הקוסם שנצפה ממגדל

ההרים העצים הזריחה והטל

על נוף זה אשמור ברובה ושריון

אך עלייך אגן בגופי החסון

ערום וערייה אתייצב למולך

ואהיה לך חוצץ

אהיה אהובך.

מחזור היום

מחזור היום עומד לפני השלמת סיבוב

צל כובש את ההרים ממטה

משאיר את קצותיהם זוהרים

כשהשמש כמוך, מאיימת להיפרד לתקופת צינון

אגירת כוחות מחודשים או קורס רענון

אני מביט בה מאוכזב

אני אוהב שהיא זורחת

מכה בקרנייך בכוח רב

מחממת מתכת כלבה רותחת

אני רוצה שרב

לראות את כיפת השמיים נפתחת באור שנהב

שצבעייך ישוטו בחלל הרחב

ישרו עלי אושר תמידי , יעשוני מאוהב .

אבל את הולכת עכשיו                       

מותירה אחרייך שובל של זהב

שוב מסתיים לו מחזור

שוב אני מאחור.

לחלוק איתך רגע אחד

ואני רק ביקשתי לחלוק איתך רגע אחד

אבל ממש באמצע  השדרן ...

התפוצץ לו המטען

וחלקי הגופות

והכפפות האוספות

גינויים , שינויים , פינויים מהירים

דברים אחרים

וגם כאלו שידענו מעט

ואני רק רציתי לחלוק איתך רגע אחד

ואז כשהיא עברה לידינו ממש

עף לה המגש

על השמלה הירוקה

והפיצה התרסקה

התנצלויות , שאלות וטענות סמויות

והזמנה נוספת

עם תוספת ועוד קצת

ואני רק ביקשתי לחלוק איתך רגע אחד

ובדיוק אז סטתה המונית

ונכנסה חזיתית במשאית

אמבולנסים צרחו

סירנות וכו'

עלבון וקללות , שנאה ואשמה

והרכבת חזרה

על מושבים קטנים בצד

ואני רק רציתי

לחלוק איתך רגע אחד

ועד שסוף סוף יצאנו לטיול

הותקפנו במבול

ברקים ורעמים

ברד ושלגים

מטריות וכפפות בוציות

ואני כבר האמנתי

שאלוהים הוא איש נחמד

כי סה"כ רציתי לחלוק איתך רגע קטן אחד.

הריח שלה

אני מרגיש את הריח שלה

הוא נוטף כדבש ניגר משפתיי לחוטמי

ריח מתוק, זיעתי

אני חפץ בו יותר מכל דבר אחר כרגע

אני חש את שדיה הקטנים

נלחצים לחזי

תלתליה נקלעים לשערי

וריח לחישותיה גולש את הטווח

בין לחיינו הדבוקות ,הלחות

דרך טיפה אובדת

אל תוך מסדרונות אפי

ומטפס מעלה אל מרכזי החשק

שגורמים לי לשמור אותה קרובה אלי

חזק

שהשיר לא ייגמר

שהריקוד לא ייפסק

אני שומע אותה

ויותר מכל מריח את מלותיה

היא טעימה ולא נישקתיה

אנחנו אחד אך עדיין , לא

עיניה ודאי נוצצות

או עצומות

אולי היא אפילו יפה

אני נושם אותה אלי

ממצמץ ודורש עוד שאיפה

עוד לטיפה

עוד טיפ טיפה ...

זמן אכזר

שרע הוא נע כמו צב בתקופת מעבר

וכשטוב

הוא נגמר

רוצה לפגוש אותך באמת

אני רוצה להרגיש שאני יודע יותר ממך

אני רוצה לדעת הרבה פחות

רוצה להתגעגע אלייך

אני רוצה הרבה יותר מחברה

אני רוצה לשכוח יום הולדת

שתתרגזי עלי

שלא תביני אותי

שאני אנסה לתרץ את זה בתירוצים עלובים

שתתפסי אותי בשקר

אני רוצה להסמיק

לרצות עוד יותר שהאדמה תבלע אותי

אני רוצה להתחמק ממבטך

אני לא רוצה להצליח

ואולי אני רוצה שתבכי

ושתשברי איזה אגרטל על הרצפה

רצוי את זה שקניתי לך במתנה

ואני רוצה שנשלים ונתנשק

ושנהיה מבוישים , ושנצחק וניסע ונאחר

ולא נגיע ונתקע , וננסה וניכשל ונאשים וניפרד

אבל רק לרגע , ואני רוצה לוותר

כי נמאס לי לכעוס ולהתעקש

כי אני מאוד רוצה לרצות שכל מה שאני רוצה

באמת יהיה כמו שאני רוצה

ואולי מאוחר יותר אני ארצה שנגלוש לשגרה

שנאהב מתוך הרגל

אני רוצה שנחזור עייפים מהעבודה

נפזר נשיקה יומית חפוזה ונמהר

להתקלח , לאכול , לנוח ולספור כמה דברים אנחנו כבר לא עושים ביחד

אני רוצה להשתעמם איתך

אני רוצה שנחליט על יום חופש משותף

שנצא לטיול בהרים או בעמק או במקום אחר

שנזכר בפגישה הראשונה

ונעמיד פנים שאנחנו לא טרודים בחופש

ושאנחנו באמת נהנים

ואולי באמת נהנה

ואני רוצה לפגוש אותך באמת

ואני רוצה שזה יהיה ספונטני

בלי שידוכים ובלי פגישות עיוורות ובלי משחקים

ואני רוצה להתרגש בגללך

ושלא תהיי מושלמת .

בחירות

אל תרוצו מהר

אל תמהרו להיבחר

רק מקום אחד

שמור למיועד

היו פיתויים והצעות מגונות

היו ליקויים ומכות תחתונות

והיום זה זמן בחירות

אז כולנו קדימה לפגיעות ישירות

הבוחר כבר צקע בשתי חצוצרות

השערים נפתחו אך הדלתות נסגרות

התחיל המרוץ למקום הראשון

נראה מי יגיע הלבן או הכושון ?

אין כמו

ניצוצות – גחלים לוהטים

שני גופים מזיעים

חרבות צוללות לבריכות עמוסות

נתקעות בדגים

הורגות חיים

בין מושב המכונית מאחור

שודדים כספות

והנפט פורץ מהבור

אין כמו סיגריה אחרי

החרבון

הזיון

העישון שלפני

ובלהט חודר נורה חץ

פגז נֶפֶל באמצע בית ספר

נרקיס נובל בין עשבים דואבים

נופל על בצלון

ומת לתמיד

ואריה שגוהר על גב לביאה

ציפורני ברדלס

ועוד עופר נכחד.

אין כמו סיגריה אחרי

החרבון

הזיון

העישון שלפני.

נטאשה

רגליה משולבות

עיניה משולהבות בתוך ספר נדוש

אניעמל בשקדנות על מתארי גופה

תנוחתה עייפה – כמעט אדישה

שערות ראשה מכסות פנים

רכונה על שמיכת הפוך

כשעל גופה רק....

ואני מצייר את קווי גופה המתפתלים

שדיה מוטים לצד – שערה סתור

המכנסיים , לו רק יכולתי....

היא מפהקת, שואלת אם נגמר

אני יורד לאגן – והעפרון רוקד על הדף

איזה אושר – איזה עושר

מפגש רגליה המשולבות באגן המסובב

החוד נשבר – אני מחדד

הציור כמעט גמור

היא מתחילה לזוז ולשנות תנוחה

זה לא משנה – כמעט גמרתי

עוד קו אחד , ותיקון פה

היא אוספת את עצמה

ואת האמת העירומה

ונבוכה.

הכסא החם

יושב באי נוחות על הכיסא האמצעי

דווקא נח הדגם האחרון

יותר מדי ברזל – אבל מתאים לעכוזי

רצועות העור כחולות הפעם

לא מתאים להם , צבעים מרגיעים

גם המסך נראה מעומעם יותר הפעם

תמיד רציתי לראות אותם בחזרה

זה מטריד שהכל חד צדדי

ועוד הכומר הזה שמצרוצץ מסביב

למה לא נותנים שתי דקות שקט

מה ביקשתי – לבדוק את הכיסא

זה הכל רק לבדוק את הכיסא.

יותר מדי ברזל..זה יחמם את כולי

והמשענת הזו לא בריאה לגב

אוף , כזה חוסר התחשבות

הכסאות האלה עוד יהרגו אותי בסוף

לא ! אני לא רוצה כלום

בקשה ?! מה כבר בן אדן יכול לבקש במצב כזה

בקשה אחרונה אלק

כן , אתה יכול לקשור

לא, אני מעדיף לראות

אפשר להרים את השלט...

קפואירה קמארה (שירי קפואירה )

אם לא טעמת את זיעת עצמך

לא תרמת משלך

לא שיחקת קפואירה בימי שהותך

אם לא נפלת על הרצפה הקרה

ולא נקלעת לצרה

לא ידעת על קפואירה קמארה

אם לא בעטת בעורמה ביריב

תוך כדי חיוך חביב

בטח שיחקת קפואירה כתחביב

מיאלואה אסטרה (שירי קפואירה )

כך פורץ השיר ומתחיל לו החופש

וזורחת השמש על משחק באוויר

חוף הים והחול הנמעך לרגליים

צעירות – מנתרות - ונוחתות בחיוך

ותופים מנגנים

שירת קפואירה

ומשחק לחימה

מיאלואה – אסטרה

האודה פתוחה לקהל הנלהב

אם נפלת – תקום ותמשיך לשחק

החול ציבורי ומספיק לכולם

החיוך ערמומי והרגל בועטת

ותופים מנגנים

שירת קפואירה

בירינבאו קורא

מיאלואה – אסטרה

ונגמר בדיוק במשחק מעולה, עצירה יש אָשֵה

חיבוקים ושירים ויש סמבה ג'י אודה

ריקודים - ציחקוקים – חיקויים של כולם

ואחרי זה בפאב לחיים על בירה

ותופים מנגנים

שירת קפואירה

זהו טעם החיים

מיאלואה – אסטרה