יום שישי, 27 באפריל 2001

סיפור פשוט

והם חיו באושר ואושר
עד שנפגשו
הוא היה חלומי
היא התנהגה כנסיכה
עת עצר את המכונית
עלתה קלות על מדרכה
קריצת חיוך בהפגנה
זרק כמו יש לו בכמות
גברים שלה היו קורצים
הייתה זורקת מילדות
אך גיבורנו החתיך, חצוף היה משחרותו
חסם את שער החנות שכבר ביתה הפכה להיות
נעים מאוד – אני אני
וגם אני אמרה הגברת
החליפו את המספרים
בעוד עומדים בפתח דלת
הפלאפונים נשלפו, התחילו לתקתק ידיים
חיוך נוסף ונפרדו, אפילו בלי שלום השניים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה